תפילין
מצוות הנחת תפילין
”וְהָיָה לְךָ לְאוֹת עַל-יָדְךָ וּלְזִכָּרוֹן בֵּין עֵינֶיךָ” (שמות, י"ג, ט')
טעם המצווה: המהר"ל מפראג (נצח ישראל, פרק ז', עמ' מז-מח): התפילין הם חפץ קדוש, שמטרתו לגרום לאדם לדבקות עם אלקים, בזה שהם מונחים כנגד מרכזי החיוניות שלו - המוח והלב, ומזרימים לו אנרגיית חיים, ופועלים על האדם בדומה למקוה טהרה. עוד הוא קושר בין הקדושה לבין היופי, וסובר שלכן נקראו התפילין 'פאר'.
מצוות הנחת תפילין
”וְהָיָה לְךָ לְאוֹת עַל-יָדְךָ וּלְזִכָּרוֹן בֵּין עֵינֶיךָ” (שמות, י"ג, ט')
טעם המצווה: המהר"ל מפראג (נצח ישראל, פרק ז', עמ' מז-מח): התפילין הם חפץ קדוש, שמטרתו לגרום לאדם לדבקות עם אלקים, בזה שהם מונחים כנגד מרכזי החיוניות שלו - המוח והלב, ומזרימים לו אנרגיית חיים, ופועלים על האדם בדומה למקוה טהרה. עוד הוא קושר בין הקדושה לבין היופי, וסובר שלכן נקראו התפילין 'פאר'.
”אֵין כּוֹתְבִין הַמְּגִלָּה אֶלָּא בִּדְיוֹ, וכו' עַל הַקְּלָף כְּסֵפֶר תּוֹרָה” (שו"ע תרצ"א)
מְגִלַּת אֶסְתֵּר היא אחת מחמש המגילות שבחלק ה"כתובים" שבמקרא. היא מתארת את ניסיון השמדתם של יהודי ממלכת פרס בימי המלך אחשוורוש והצלתם. בעקבות הצלה זו קבעו חז"ל את חג הפורים. ותקנו לקרוא את המגילה בחג פורים, בלילה וביום מתוך מגילה כשרה הכתובה על הקלף ובדיו. מצוה זו נקראת "מצוות מקרא מגילה".